הזמן לא עוצר מלכת ועל אף שקשה לרובנו להאמין ולקבל זאת, הזיקנה תגיע גם אלינו. מה זה אומר “הזיקנה תגיע אלינו”? בתהליך הזדקנות נחווה מגוון תהליכים ודברים שקורים לגוף שלנו. אפשר לחלק את השינויים הללו לתתי קבוצות – פיסיולוגיים, קוגניטיביים ופסיכולוגיים.
שינויים פיסיולוגיים
שינויים פיסיולוגיים הם למעשה שינויים פיסיים ושינויים בתהליכים של מערכות הגוף הפנימיות. שינויים אלה יכללו לרוב ליקויי שמיעה וראייה, הופעת קמטים, וכן פגיעות מוגברת למחלות שונות.
כשאנו מתחילים לראות או להרגיש סימנים אלה, יש סיכוי שנרגיש שהגוף בוגד בנו… בראש אנחנו מרגישים אותו הדבר כמו מלפני 10-20-30 שנים, אך בגוף נתחיל להרגיש מכאובים, קשיים וכדומה.
שינויים אלה מעוררים אצלנו גם תחושת תסכול וגם מעין Wake up call , שכן חלקנו יתחילו לשים דגש על הבריאות – נתחיל לעשות ספורט באופן קבוע, נאכל מאכלים בריאים ונפחית צריכה של מאכלים לא בריאים ועוד.
שינויים בתחום הקוגניטיבי
בתחום הקוגניטיבי אנחנו מתייחסים למספר פרמטרים הקשורים לתפקוד המוח – לרמת האינטיליגנציה, לזיכרון ותפקודי חשיבה ולתפקוד הויזו-מוטורי.
אינטליגנציה
בעבר חשבו שרמת האינטליגנציה יורדת עם הגיל, אך היום כבר יודעים שזה לא נכון. יתכן שנראה זמן ביצוע ארוך יותר, כמו שליפה מהזיכרון של משהו שנרצה לומר, אך זה לא מעיד מאום על רמת האינטליגנציה.
רמת האינטליגנציה מושפעת מפעילות הקשיש – האם הוא שומר על כושר אינטלקטואלי, למשל קורא ספרים, פותר תשבצים, חשוף לגירויים סביבתיים ועוד. ככל שאדם יותר מפעיל את המוח, כך התפקוד הקוגניטיבי שלו יישמר. חשוב להכיר כי קצב הלמידה של מידע חדש לאחר גיל 65 הוא איטי יותר. ושוב, זה לא מעיד על רמת האינטליגנציה.
זיכרון ותפקודי חשיבה
רוב הקשישים מדווחים על קשיי זיכרון ועל קושי בתפקודי חשיבה. השינויים יהיו הדרגתיים וברוב המקרים יבואו לידי ביטוי בתפקודים הניהוליים – תכנון, פתרון בעיות, התארגנות ובקרה עצמית או בקושי ללמוד משהו חדש. נשאל את עצמנו את השאלות הבאות:
- האם אנחנו מרגישים איטיות בתפקוד היומיומי?
- האם אנחנו מתקשים בשליפת שמות ו/או מילים?
- האם בורחים לנו תאריכים חשובים מהראש?
- האם אנחנו מתקשים בביצוע משימות עם שלבים רבים?
- האם אנחנו לא מצליחים להתרכז בשתי משימות בו זמנית?
אם ענינו כן לאחת מהשאלות שלעיל כדאי שנבדוק האם חלה אצלנו ירידה קוגניטיבית.
גם אם אכן חלה אצלנו ירידה קוגניטיבית זה לא אומר שאין מה לעשות, אפשר לעשות דברים רבים על מנת לשפר את הזיכרון ואת תפקודי החשיבה. אפשר לקבל טיפול קוגניטיבי בריפוי בעיסוק ואפשר גם באופן עצמאי לשפר את המצב:
- להשתתף באופן פעיל בפעילויות פנאי שדורשות שימוש ביכולת הקוגניטיבית. פעילויות אלה יכולות לכלול: למידת שפה חדשה, השתתפות בהרצאות, תרגול משחקי חשיבה, פתירת תשבצים ועוד.
- לעסוק בפעילות גופנית, כאשר חשוב לשלב פעילות אירובית כגון הליכה או שחייה וגם פעילות לחיזוק השרירים ולשיפור שיווי המשקל.
- להקפיד על תזונה נכונה ומותאמת.
תפקוד ויזו-מוטורי
הכוונה לתפקוד הדורש תיאום בין חושים לפעילות שרירים כמו למשל בנהיגה נדרש שילוב של ראייה (של הולך רגל למשל) ולחיצה על הברקס (שזהו תפקוד שרירי). אצל קשישים תפקוד מערכת העצבים איטי יותר וכתוצאה מכך גם יכולת התגובה הויזו-מוטורי.
שינויים פסיכולוגיים
ככל שאנו מזדקנים אנו עדים לשינויים פסיכולוגיים שחלים אצלנו, כגון התכנסות פנימה, קושי משינויים וירידה בערך העצמי.
התכנסות פנימה
כשמתחילה אצלנו התכנסות פנימה, למעשה אנו עסוקים יותר בעולם הפנימי שלנו- מחשבות ורגשות. עיסוק זה יכול להביא לגילוי תחומי עניין חדשים וגילוי תכונות שלא ידענו עליהן, כגון יכולת אמנותית ורצון לעשות דברים שלא עשינו עד כה. יחד עם זאת, זה גם יכול לעורר לנו תחושת החמצה, אשמה, דכדוך ועוד.
קושי משינויים
שינויים יכולים לעורר אצל קשישים רבים חרדה. אלה יכולים להיות שינויים קלים כמו הכנסת מכשיר חשמלי חדש הביתה ושינויים גדולים כמו מעבר דירה.
לסיכום
הזקנה היא עוד שלב ברצף החיים הכולל תהליכים מגוונים שהאדם הזקן חווה, טובים ושמחים לצד מורכבים ומאתגרים. יש כאלה שמאמינים כי אין טעם לחתור לשינוי בגיל מתקדם, אך חשוב לזכור שהתמודדות עם משבר מובילה בד”כ לצמיחה אישית ללא קשר לגיל. ותמיד אפשר לפעול לשיפור המצב הבריאותי הן על ידי השתתפות בפעילויות פנאי וחשיבה, השתתפות בפעילות גופנית, ביצירת קשרים חברתיים ועוד.
* מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, והכתוב בחוק הוא המחייב. אין המאמר בא לומר ו/או להמליץ כיצד לפעול, כל אחד רשאי לפעול על פי הבנתו וצו מצפונו.