שואלים אותנו – חוק סיעוד זכאות

כאשר הורינו מזדקנים וצריכים עזרה בביצוע פעולות יומיומיות, מעבר לעזרה המשפחתית שאנחנו נותנים להם, ניתן לממש גם זכויות המגיעות להם מטעם המדינה.

מדינת ישראל, באמצעות המוסד לביטוח לאומי מעניקה גמלת סיעוד לקשיש אשר מתקשה בביצוע פעולות יומיות. המוסד לביטוח לאומי הגדיר מס' מבחנים בהם צריך לעמוד על מנת להיות זכאי לקבל את גמלת הסיעוד.

תמונת אווירה - ידי אישה אוחזות ביד קשיש

חוק סיעוד זכאות – כל מה שצריך לדעת

בחוק סיעוד ביטוח לאומי יש 5 תנאים בסיסיים בהם נדרש לעמוד:

  1. תושבות – צריך להיות תושב ישראל שהגיע לגיל פרישה. קיים סייג לגבי מי שקיבל מעמד תושב ישראל רק לאחר שהגיע לגיל פרישה: הוא יהיה זכאי לגמלה רק בתנאי שעלה לארץ לפי חוק השבות או קיבל סל קליטה.
  2. מגורים – מתגורר בקהילה (בבית או בדיור מוגן). גם בסעיף זה יש סייגים המתייחסים למגורים אחרים, כגון:
    • מגורים במוסד סיעודי – יהיו זכאים רק אם שוהים במחלקה לעצמאיים או לתשושים.
      אין זכאות למי שמתגורר במחלקה סיעודית, במחלקה לתשושי נפש, בבית חולים גריאטרי, או במוסד שבו רוב הוצאות האחזקה ממומנות על ידי גוף ציבורי (משרד ממשלתי או רשות מקומית).
    • מגורים בבית אבות המחויב ברישוי של משרד הבריאות או של משרד הרווחה – יתכן וזה ישלול את הזכאות לגמלה, אך לא בהכרח. כדאי להתייעץ עם עו"ד מתמחה בנושא כי היו מס' פסקי דין שהתייחסו לכך.
    • אשפוז בבית חולים – כאשר מקבל גמלת סיעוד מאושפז בבית חולים הוא זכאי לקבל שירותי סיעוד במקום, במהלך 30 הימים הראשונים לאשפוז. יש מקרים בהם הזכאות מופסקת בשל אשפוז בבית חולים או במוסד סיעודי והיא תתחדש לאחר השחרור מהאשפוז. שיקום לאחר אשפוז למשל אינו מקנה שירותי גמלת סיעוד. הגמלה מתחדשת לאחר שהקשיש שב לביתו.
  3. כפל קצבאות – מי שמקבל אחת מהקצבאות הבאות יאלץ לבחור בין קבלת הקצבה לבין קבלת גמלת סיעוד:
    • קצבת שירותים מיוחדים – משולמת לבוגרים הזקוקים לעזרה רבה של אדם אחר בביצוע פעולות יומיומיות.
    • קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה בעלי דרגת נכות גבוהה – בנוסף לקצבת נכות מעבודה, נכי עבודה בדרגת נכות גבוהה עשויים להיות זכאים לקצבה חודשית מיוחדת לכיסוי הוצאות מסוימות ולסיוע בטיפול אישי.
    • גמלה לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדינה.
    • הטבה ממשרד הבטחון המהווה כפל עם גמלת סיעוד. כדאי להתעדכן בחוזר של המוסד לביטוח לאומי בנושא, מס' 16/2016 סיעוד 1472.
  4. סיוע או השגחה – קשיש אשר צריך סיוע במידה רבה בביצוע פעולות יומיומיות כגון: אכילה, התלבשות, טיפול בהפרשות, הליכה בבית וכו'), או שנזקק להשגחה למען בטיחותו ובטיחות הסובבים אותו. את דרגת הצורך קובעים בדרך כלל באמצעות מבחן תלות ADL. אם כי לפעמים נקבעת רמת התפקוד על סמך המסמכים שהוגשו עם התביעה לקבלת גמלת הסיעוד.
  5. מבחן הכנסות – הזכאות לגמלה נקבעת בהתאם להכנסה ולמצב המשפחתי. כאשר יש להתחשב האם שני בני הזוג סיעודיים או רק אחד מהם. ניתן להיעזר במחשבון של ביטוח לאומי.

אתם חושבים שיקיריכם זקוקים לעזרה של מטפל/ת? לא בטוחים האם הם זכאים לגמלת סיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי? אנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר, לבירור זכאותכם לקבלת גמלת סיעוד ולמימון הטיפול הסיעודי.

 

* מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, והכתוב בחוק הוא המחייב. אין המאמר בא לומר ו/או להמליץ כיצד לפעול, כל אחד רשאי לפעול על פי הבנתו וצו מצפונו.