אנחנו כבר כמה חודשים מהיום בו האדמה נפערה תחת רגלינו וחווינו גהינום, חודשים בתוך מלחמת חרבות ברזל. אוכלוסיה גדולה של עשרות ומאות אלפים פונתה מביתה וחיה במציאות שאף אחד לא העז לדמיין. המלחמה, ההימצאות מחוץ לבית, מחוץ למקום המוכר לנו (והמקום שפעם היה בטוח) משפיעים רבות על הנפש ועל הגוף ובקרב קשישים גם על הקוגניציה. ככל שעובר הזמן ואנחנו בתוך אי הוודאות הזו, יחד עם התערערות תחושת הביטחון, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בתוך דכדוך עמוק וחרדה קיומית. הקושי בקרב אוכלוסיית הקשישים הוא גדול יותר ונוסף על הקושי הנפשי, נוספת סכנה לפגיעה פיזית ולירידה קוגניטיבית.
הסכנות לקשישים במצב מלחמה ומה ניתן לעשות כדי להפחית אותן?
קושי נפשי
תנאי אי הוודאות וחוסר האונים לאור המצב משפיעים רבות על הנפש שלנו. אם בתחילת המלחמה הסתגרנו בבתים, ניסינו להתמודד לבד עם המצב, עכשיו כשאנחנו בסוג של שגרה בצל מלחמה, חשוב שנצא מהבית, נחזור להיפגש עם חברות וחברים. כשאנחנו בקבוצה אנחנו חזקים יותר. ולכן, אם לפני המלחמה קיימתם באופן קבוע ושוטף מפגשים עם חברות וחברים, אנחנו ממליצים לחזור ולקיים מפגשים אלו. אם לא נפגשתם עם חברים לפני המלחה, אנחנו ממליצים להתחיל וליזום מפגשים כאלה. אפשר להיפגש באחד הבתים, בקאנטרי (מי שמנוי), בבית קפה ועוד.
העיריות החלו להפעיל שוב תוכניות לבני.ות הגיל השלישי בערים. תעקבו אחר הפרסומים, תשתתפו בפעילויות. כולנו זקוקים לאסקפיזם, בטח ובטח בני ובנות הגיל השלישי.
סכנה פיזית
האזעקות התמעטו ועדיין כשאנחנו שומעים את הסירנה אנחנו גם נבהלים וגם ממהרים לממ”ד, גם אם יש לנו דקה וחצי להגיע לממ”ד אנחנו נמהר להגיע. במקרה הזה המלחמה משפיעה על קשישים שכן גם הם נדרשים להגיע למרחב מוגן באותו זמן אבל הם מתקשים יותר לעשות את זה בזמן הנתון. יתכן והקושי נובע מקצב הליכה איטי, מקשיי הליכה, הזדקקות להליכון או לתמיכה כזו או אחרת וכשהסירנה ברקע זה מגביר את הלחץ ואז גם מאבדים ריכוז ואת תשומת הלב והדרך לנפילה מתקצרת כתוצאה מכל אלה. נוסיף לכך שלחלק אין ממ”ד בבית והם נדרשים לצאת אל המרחב המוגן בבניין – מדרגות או מרחב אחר ואז לוקח להם עוד יותר זמן להגיע.
כשקשישים ממהרים להגיע למרחב המוגן הם יותר חשופים לנפילות ופציעות. והסכנות גדלות אם מדובר באזעקות במהלך הלילה שאז אנחנו מתעוררים משינה ויותר קשה לגוף שלנו ולראש להתנהל.
אנו ממליצים על הדברים הבאים על מנת להפחית סכנות:
- במידה ויש לקשיש ממ”ד בדירה כדאי להפוך את זה לחדר השינה שלו, כך לפחות בלילה הקשיש יהיו בטוח.
- לשמור על מעבר פנוי לממ”ד – להזיז חפצים, שטיחים וכו’. אפילו נעליים לא כדאי להשאיר זרוקות על הריצפה בפרוזדור לממ”ד, גם לא סמוך לקיר.
- כשאין ממ”ד בדירה ויש לרוץ לחדר המדרגות או למקלט השכונתי – אנו ממליצים לדבר עם השכנים בקומה ולבקש מהם סיוע כשיש אזעקה, שיבואו לתמוך בקשיש בעת ההליכה למרחב המוגן. כדאי גם לשים כיסא במדרגות שישמש את הקשיש. במידה ומדובר במקלט שכונתי בלבד, אנו ממליצים להתייעץ עם מחלקת הרווחה בעירייה על האפשרות לישון במקלט. אם יש אפשרות להתארח אצל קרוב משפחה או חבר שיש לו ממ”ד בבית זה עדיף.
סכנה קוגניטיבית
המצב בו אנו נמצאים לא פשוט ובקרב קשישים ועוד יותר אצל קשישים עם ירידה קוגניטיבית אי-הודאות והחרדה הקיומית עלולים ליצור מעגל הרסני ולהביא למצבי בלבול רבים ולהחמרה בירידה הקוגניטיבית. כששמים לב שיש ירידה קוגניטיבית, כדאי לבדוק האם מדובר בדמנציה.
כיצד אפשר להפחית או למנוע החמרה בירידה הקוגניטיבית?
- לשמור על סדר יום קבוע ככל הניתן, כולל שעות ארוחה, פעילות וכו’. במקומות רבים בארץ חזרו לפעול חוגים, מתנ”סים, בתי גיל זהב, קאנטרי, מועדוני כושר ועוד.
- לצאת מהבית להיפגש עם שכנים וחברים, בהתאם להנחיות פיקוד העורף בעניין.
- אם הקשיש רגיל לבצע פעילות גופנית, מומלץ להמשיך. במידה ולא רגיל, מומלץ להתייעץ עם הרופא ולהתחיל בפעילות גופנית מתונה ומותאמת אישית.
- קריאת ספרים, האזנה למוסיקה, ליטוף חיית מחמד (אם יש) נמצאו כפעילויות מרגיעות ויש להן השפעה רבה במניעת התדרדרות נפשית וקוגניטיבית.
במידה ואתם זקוקים לסיוע, לחברה, או שיש לכם שאלה בנושא, אתם מוזמנים לפנות אלינו. יש לנו צוות של מטפלות ומטפלים ואנשי מקצוע שישמחו לסייע.
* מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, והכתוב בחוק הוא המחייב. אין המאמר בא לומר ו/או להמליץ כיצד לפעול, כל אחד רשאי לפעול על פי הבנתו וצו מצפונו.